דיסלקציה היא לקות ברכישת הקריאה.

הסיבות לדיסלקציה יכולות להיות:

1. לקות בתחום המודעות הפונולוגית:
   פוגעת ביכולת לפרק מילים לצלילים ולצרף צלילים למילים. הילד מתקשה לחבר או לפרק מילה. אין לילד ערנות לחלקים הפונמיים של המילה ולכן יתקשה בקריאה המבוססת על פונמות. דוגמא לקושי פונולוגי: הילד מצליח לקרוא כל צליל בנפרד. מ-ח-ב-ר-ת , אך לא מצליח להבין שקרא "מחברת".
2. קצב עיבוד טמפו-ראלי איטי:
   קושי בשליפה מהירה של קודים פונולוגיים מן הזיכרון. קצב איטי בביצוע תפקודי קריאה וכתיבה. קושי בשיום מהיר. הילד רואה אות ותנועה וצריך לשלוף במהירות את הצליל- התזמון בין ראיית הצליל לבין השליפה שלו –לקוי.
3. קושי בזיכרון הפונולוגי:
   יכולת מוגבלת של זיכרון לטווח הקצר פוגעת ביכולת לקלוט מידע בתהליכי קריאה וכתיבה. לדוגמא: הילד יתבלבל בשמות האותיות וירבה לנחש עד שיצליח.

כאשר לילד קושי פונולוגי וקושי בקצב העיבוד הטמפו- ראלי נאמר שיש לו לקות כפולה.

נהוג לחלק את הדיסלקציה לשתי קבוצות:

דיסלקציה פונולוגית:
מתבטאת בקושי בפירוק הפונולוגי. הילד נשען בקריאתו על הבנה מתוך הקשר ומשמעות. יש לו קושי בפירוק גרפו פונמי ובצירוף הצלילים למילה.

דיסלקציה שטחית:
מתבטאת בפגיעה בערוץ לקסיקלי ישיר. נפגע תהליך של פונולוגיה מאוחרת (שליפה מן הלקסיקון). הילד לא מפתח קצב. יש לו שגיאות כתיב. ילדים עם דיסלקציה שטחית יכולים להיות טובים בפענוח- נשענים על חוקים גרפו פונמיים. הקושי בקריאה יתבטא בקריאת תבניות מילים אורתוגראפיות ומילים שלא נמצאות בלקסיקון שלהם (לא מוכרות).